מערכת לשיקום תקשורת בקרב מטופלים עם הפרעות הכרה, המספקת משוב בזמן אמת לצורך ניטור ושיפור יכולות תגובה ואינטראקציה

בעשורים האחרונים, טכניקות להדמיית תפקודי המוח כמו fMRI וEEG- הראו כי מטופלים רבים, המאובחנים קלינית כסובלים מהכרה ירודה, יכולים לעקוב אחר הנחיות מורכבות ולעבד מידע במוחם, בדומה לאנשים בהכרה מלאה. הספרות מציעה כי יותר מ-20% מהמטופלים עם אבחנה של הכרה ירודה בדרגה החמורה ביותר, ויותר מ-50% מאלה עם אבחנה של הכרה ירודה בכלל, עשויים לשמר יכולות קוגניטיביות משמעותית.

אולם למעשה, מומחים מובילים בתחום סבורים כי אחוזים אלו מהווים הערכת חסר משמעותית ולמעשה מדובר באחוזים גדולים יותר. לרוב ההערכה ההדמייתית של רמת הכרה מתבצעת רק פעם אחת או פעמים בודדות, למרות שהמצב הרפואי והיכולות של מטופלים אלה הינם לעיתים קרובות מאד דינמיים. סביר בהחלט שבמהלך הבדיקה מטופלים לא מעטים יימצאו בזמן פחות מוצלח וידגימו תפקוד פחות טוב עם ממצאים הדמייתיים לקויים, אך בהערכות חוזרות יצליחו להדגים פעילות מוחית טובה יותר.

המשימות הקוגניטיביות הנדרשות מהמטופל במהלך הדמיה מוחית הן די מורכבות, ומטופלים עם תפקוד קוגניטיבי לקוי עלולים לא להיות מסוגלים לבצען, גם אם הם בהכרה. כך שבסיכומו של דבר, מספר המטופלים המאובחנים כסובלים בהכרה ירודה – כאשר בפועל הם בהכרה אך סובלים מליקויים מוטוריים חמורים, עם או בלי ליקויים קוגניטיביים – הינו ככל הנראה גבוה.

מטרה מרכזית בשיקום של מטופלים המאובחנים כסובלים מהכרה ירודה היא לאפשר להם לתקשר. אולם ההצלחה בשיקום התקשורת עם מטופלים אלו מוגבלת למדי, וקושי מרכזי הוא המיעוט בתגובות מוטוריות ברורות וחוסר היכולת של המטפלים לראות אם ההתערבות שבה הם משתמשים משפיעה בצורה הרצויה, ואם עליהם לדבוק בהתערבות זו או להחליפה באחרת, עם סט שונה גירויים או תגובות. fMRIו-EEG רב-ערוצי אינם זמינים ליד מיטת המטופל כדי לספק משוב בזמן אמת לגבי השפעת ההתערבויות.

מערכת EyeCon מספקת את המשוב הנחוץ בזמן אמת לגבי הגיוס הקשבי של המטופל בעקבות ההתערבות המיושמת, תוך שימוש בסמן EEG מוכח וקל לשימוש ליד מיטת המטופל.

הפרוטוקול הראשון של מערכת EyeCon נועד ללמד את המטופל לסמן תגובה חיובית באמצעות מצמוץ. דרך המערכת, מושמע קטע אודיו (למשל, מוזיקה) שהמטופל אוהב, במטרה לגייס קשב. הקטע מופסק באופן אוטומטי לאחר 30 שניות, והמטופל מתבקש למצמץ על מנת להמשיך את הנגינה. אם המטופל ממצמץ הקטע ממשיך. אם אין מצמוץ, אך הקשב נשאר גבוה, ההנחיה למצמץ חוזרת עד שמתרחש מצמוץ. אם אין תנועת מצמוץ והקשב פוחת, אנו מקישים בעדינות על מצחו של המטופל כדי לעורר רפלקס מצמוץ, ובכך אנו מנסים ללמד את המטופל לקשר את המצמוץ להפעלת המוזיקה. בצורה זו אנו מלמדים את המטופל כיצד לייצר תגובה חיובית עקבית, שמהווה את השלב הראשון לקראת תקשורת. על פי הניסיון שלנו, רוב המטופלים לומדים למצמץ כדי להפעיל את קטע האודיו.

  1. האלקטרודות שבקשת הראש מודדות את פעילות המוח והתכווצויות שרירי העין.

  2. המערכת מנגנת קליפ מוזיקלי שהמטופל אוהב, למשך 30 שניות.

  3. EyeCon מנחה את המפעיל לעודד את המטופל למצמץ כדי להחזיר את המוזיקה:
    (א) אם המטופל ממצמץ – המוזיקה מתחדשת
    (ב) אם המטופל לא ממצמץ – המערכת מנתחת את המצב ומספקת הנחיות

  4. הקלינאי סוקר את נתוני המפגש מרחוק (באופן בלתי מקוון) ומתאים את תכנית הטיפול לפי הצורך.

לאחר שהתגובה החיובית (מצמוץ) מבוססת, וכן ההימנעות ממנה כתגובה שלילית (אשר לעיתים מצריכה פרוטוקול שני), אנו מתקדמים בהערכה קוגניטיבית ובשיקום. פרוטוקול שלישי מעריך את היכולת של המטופל לענות על שאלות כן/לא שונות באמצעות התגובות החיוביות והשליליות שנלמדו, וללמד את המטופל כיצד לענות על שאלות כאלה. נעשה שימוש בסוגים שונים של שאלות כן/לא מתחומים שונים, שכן ייתכן שהמטופל יצליח יותר עם סוגים מסוימים של תוכן. הפרוטוקול האחרון הוא שימוש בלוח תקשורת שמיעתי, שבו המטופל בוחר מסרים מתוך תפריטים ותתי תפריטים. ישנם מטופלים שמצליחים אף לאיית בצורה זו, על ידי בחירת האותיות שהם רוצים לכתוב, בעוד שמטופלים אחרים, המתמודדים עם אתגרים קוגניטיביים גדולים יותר עשויים להגיע לרמה של בחירת מדיה מועדפת וסימון כאב. בשלב זה, מטופלים רבים מתקשרים גם ללא המערכת, באמצעות מצמוץ ולעיתים גם באמצעות תנועות אחרות.


בשל משאבים מוגבלים, מטופלים רבים המאובחנים כסובלים מהכרה ירודה, אינם נהנים משיקום מספיק. מערכת EyeCon היא פשוטה להפעלה, ולכן ניתנת לשימוש ע"י קרובי המטופלים, עם הנחיה מקצועית מרחוק ובאופן לא מקוון, וכך מאפשרת הגדלה משמעותית, וחשובה ביותר, של כמות התרגול עבור מטופלים אלה. תרגול משותף זה עם קרובי המטופל הוא בעל ערך רב גם עבורם, שכן הם מרגישים שהם תורמים לתהליך השיקום, במקום לחכות בחוסר אונים מבלי לראות כל התקדמות במשך ימים, שבועות, ולעיתים חודשים ושנים. המטפל הקליני, שמנחה את הטיפול מרחוק, יכול לעיין בנתוני התרגול הנשלחים על ידי הקרובים, ולתת משוב בין התרגולים. בדרך כלל נדרשות כ-10 עד 15 דקות לעבור על נתוני תרגול בודד, מה שמאפשר לנטר מספר תרגולים בכל שעת מטפל קליני. בדרך זו מערכת EyeCon מאפשרת שיקום תקשורת נגיש וזול יותר.

אם ברצונך לבדוק שימוש אפשרי במערכת EyeCon לשיקום התקשורת עבור מטופל המאובחן כסובל מהכרה ירודה, אנא מלא את הטופס למטה. השימוש במערכת EyeCon דורש הנחיה על ידי מטפל מוסמך (למשל, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת). המטפל יכול להיות המטפל המועדף עליך או מטפל מתוך רשימת המטפלים המומלצים שלנו. מכיוון שההנחיה ניתנת מרחוק ולא בזמן אמת, בדרך כלל אין צורך במפגשים פרונטליים, אלא אם כן אתה והמטפל סבורים אחרת.

הצוות הקליני המוביל של EyeCon כולל:
  • ד"ר גודד שחף, MD PhD, רופא וחוקר, מנהל המעבדה לנוירופיזיולוגיה יישומית בבית חולים רמב"ם
  • ד"ר דנה בר-און שחף, MD PhD, מרדימה וחוקרת, מנהלת היחידה להרדמה נוירוכירורגית ברמב"ם
  • פרופ' אביה גביעון, PhD, מנהלת היחידת לטיפול בהפרעות תקשורת, בית החולים השיקומי רעות
  • גברת תמר מישה, אחראית על שירותי ריפוי בעיסוק למטופלים בהכרה ירודה, בית החולים השיקומי רעות

תנו לתודעה הזדמנות עם EyeCon

מוכנים לפתוח תקשורת עם המטופל שלכם? השאירו את הפרטים שלכם ואנחנו נעזור לכם להתחיל עם EyeCon.

CONTACT US TODAY

דילוג לתוכן